134 תמר שק להן עד כמה הן חשובות לילדים, לכפר כולו, לעצמן . כשחזרתי לכפר הלכתי מיד לעץ המנגו . תחת עץ המנגו חתמה אן עם בעלי האדמות על החוזים להעברת הקרקעות לרשותה לטובת הקמתו של הכפר . תחת עץ המנגו הקימו הילדים עם המורים, האימהות, מדריכי השכבות והמתנדבים את פינת ההנצחה לזִכרה . עץ המנגו ממוקם במרכז הכפר . סביבו בנויים בצורת חצי גורן בתי המגורים של הילדים . בהמשך נמצאים המבנים האחרים של הכפר : המזכירות, משרדי ההנהלה, המרפאה, חדר האוכל והחדרים המשמשים לחוגים אחר הצהריים . כל יום, כל תושבי אגהוזו שלום עוברים כמה פעמים ליד העץ . העץ נוכח בחיי היום- יום של תושבי הכפר . ועכשיו, תחתיו, ישנה תמונה גדולה של אן, מוארת גם בשעות הלילה . רוב אנשי הכפר עונדים צמיד בצבעי חום, כתום וירוק, וכל אחד מתלמידי אגהוזו שלום עונד גם שעון . השעון והצמיד הפכו לסימני ההיכר של אגהוזו שלום . את הצמיד יצרה בתה של אן, שגם בחרה לכפר הנוער את שמו הרואנדי - אגהוזו - המקום שבו יבשו הדמעות . את השעון מקבל כל אחד מהתלמידים שמגיע לאגהוזו שלום . אן הגתה את הרעיון לשעון כחלק מהניסיון להיאבק במסורת האיחורים הרואנדית ולהקנות ליל...
אל הספר