75 ארבע שנים ברואנדה העין שלי והיכו אותי בגב עם קרש מלא מסמרים . מישהו מהם הציע להכות אותי בראש כי "כשהורגים נחש, מתחילים מהראש" . הם היכו והיכו, ומאחר שעדיין לא השתכנעו שאני מתה, החלו לחתוך את בגדיי . אחד מהם אמר מילה שמשמעותה בקיניארואנדה "בואו נחתוך לה את אברי המין ואז נדע שהיא גמורה", אבל אז אדם שני אמר לו שאולי אני בהיריון וש"עדיף שנלך להרוג את סירירו", קרוב משפחה של אחת מחברות הפרלמנט הנוכחי . הם השאירו אותי ואת ולנטין לידי . מסביבנו היו הגופות של בעלי, בני, גיסתי, אחי ואחייני, שתי האחייניות של בעלי וילד וילדה של השכנים ; כל האורחים והקרובים שבאו לחופשה בביתנו וכל מי שבאו להזהיר אותנו מפני המתרחש בחוץ . לטיסיה, התינוקת שלנו בת התשעה חודשים, הייתה עדיין קשורה לגבי, ללא רוח חיים . בשלב מסוים איבדתי את ההכרה, אולי לכמה שעות . כשהתעוררתי, שכבתי בתעלה מחוץ לבית . הגשם החזק שירד החזיר אותי לחיים . כשפקחתי את עיניי, הכלב שלנו עמד מעליי, מלקק את פניי הפצועות . ולנטין הייתה לידי ואמרה : "הכלב אוכל את אימא שלי" . לעולם לא אשכח את מילותיה . כשהתעוררתי, ידעתי מי המתים אבל עדיין לא ידעתי שפרנ...
אל הספר