68 תמר שק כספים שנועדו לתחקיר ולהכנת שלטים עם שמות הנרצחים . ברוב אתרי ההנצחה אין שמות למתים . ישנם מקומות נטושים, חלקות תירס גדולות, בתי קברות המוניים ושלטים ועליהם מספרים משוערים של נרצחים במאות, אלפים ועשרות אלפים . עם הזמן ביקרתי בכמה אתרים כאלה ובמוזיאונים גדולים וקטנים המנציחים את הג'נוסייד . לדוגמה, במורמבי ( Murambi ) , עיירה קטנה הממוקמת בין בוטרה ( Butare ) לקיגאלי, בפאתי יער הגשם של דרום-מערב רואנדה, נמצא אחד מאתרי ההנצחה הקשים . מבנה המוזיאון הוא למעשה יסודות של בית ספר שבאפריל 1994 היה בתהליכי בנייה . כשהחלו מסעות הרצח, אמרו לתושבי הסביבה בני הטוטסי שיבואו להסתתר בין כותלי בית הספר . עשרים אלף איש הגיעו, ומי שלא נהרגו מהרימונים שהושלכו לעברם נרצחו באמצעות מצ'טות . בסך הכול שרדו בטבח שנים-עשר איש . אחדים מהם הסתתרו במקרר הבירות . מנהל המוזיאון, בעצמו ניצול הג'נוסייד, ליווה אותי ל"כיתות הלימוד" - חדרים שבהם מונחות כאלפיים גוויות על דרגשי עץ - תינוקות, ילדים, מבוגרים ; חלק ניכר מהגופות נראות בתנוחות זעקה . חומר קלציטי שהותז על הגוויות משמר אותן כמות שהן . בחדרים אחרים מסודרות...
אל הספר