70 עמנואל מרקס מנהיגיה פנו לאזורים במזרח אירופה ש"לא נתבעו" עד כה . הרעיון של מעצמה קולוניאלית יבשתית מגובשת מצא לו תמיכה בקרב כמה מהאינטלקטואלים המובילים של התקופה, ובהם המזרחן פאול דה לגארד ( de Lagarde ; וולקוב, 2002 ) , ההיסטוריון היינריך פון טרייטשקה ( von Treitschke ; וולקוב, 2002 ; 5 : 2002 Burleigh, ) והאתנולוג פרידריך ראצל ( Rössler, 1990 : 38 - 39 ; Ratzel ) . כולם טענו לזכותם של הגרמנים בעלי התרבות הגבוהה לשעבד את הסלאבים חסרי התרבות . מאחר שהיהודים היו מיעוטים גדולים במזרח אירופה, הפכה השאלה היהודית לסוגיה בוערת עבור אותם אינטלקטואלים והעלתה אל פני השטח רגשות אנטי-יהודיים קיימים . בעוד שהפולנים והרוסים התאימו בעיניהם לעבודות כפיים פשוטות, הם לא יכלו לדמיין את היהודים כנתינים קולוניאליים או כעובדים בכפייה, ועל כן הציעו פתרונות רדיקליים - שאומנם לא הזכירו עדיין השמדה - לבעיה היהודית המזרח אירופית . הם הציעו, לדוגמה, גירוש מקיף של היהודים לסיביר או למדגסקר . התומכים ברעיון המושבה המזרח אירופית מיזגו בחשיבתם את שתי התמות . השאיפה הבלתי נלאית ליישוב מזרח אירופה ( אשר באה לידי בי...
אל הספר