18 עמנואל מרקס נדרשו לי עוד שלושים שנה כדי לעשות את הצעד ההגיוני הבא : כתיבת מאמר תאורטי המציג את סוגי האירועים האלימים ( 2009 Marx, ) . מאמר זה הוא הבסיס לפרק 1 בספר שלפנינו . חזרתי לחקור אלימות קודם לכן, בשנת ,2004 כשעמיתי חיים חזן הציע לי להצטרף לסדנה אקדמית חודשית על שואה וגלובליזציה שהעביר עם עמוס גולדברג במכון ון ליר בירושלים . נעניתי להזמנה בחופזה ואף הצעתי שבתור התחלה אדבר על המפגש הקצר שלי כילד עם אירועי ליל הבדולח, אירוע שבישר את השואה המתקרבת . בבוקר 10 בנובמבר 1938 נכחתי כשאבי נעצר בביתנו בעיר הולדתי מינכן ונלקח למחנה הריכוז דכאו . הייתי אכול דאגה בהיעדרו, ודאגתי רק התגברה עם שובו . מקץ חודשיים הוא חזר הביתה, חולה ומדוכא . ליל הבדולח והאירועים שהתרחשו בעקבותיו מתועדים היטב, כמובן . זיכרונות הילדות שלי, לעומת זאת, מוגבלים לכמה אירועים שנחקקו עמוק בזיכרוני ; אירועים אחרים נשתכחו ממני כליל ( 2015 , Marx ) . אין לי, למשל, כל זיכרון שהוא מרגע הפרידה מהוריי, אותו רגע ביוני 1939 שבו הם שלחו את אחי ואותי לשהות אצל קרובי משפחה במנצ'סטר, אנגליה . אולם האירועים הנשכחים הותירו ככל הנרא...
אל הספר