119 אהבה בתענוגים האהבה עצמה . בהקשר זה אפשר לתהות אם האומנות מתמודדת עם ההיבט החזותי של אהבה או שהיא מסתפקת בלהראות מבט או סימן אחר שיש לפענחו . לאקאן התייחס אל האהבה כמיתוס וטען שבהיותה ממשית אפשר לדבר עליה רק באמצעות המיתוס . מחוות היד המושטת, המטפורה שבה השתמש לאקאן, מטרתה לקרב או לחזק את הלהבות או לקטוף את הפרי . היד קופאת מול המלאות של הפרי או התפוצצות בול העץ שעולה בלהבות, ואז מעמד האובייקט האהוב משתנה ברגע אחד והופך לסובייקט אוהב . זה שאוהב ומתאווה לאחר . בסמינרים אחדים הפגין לאקאן דווקא זלזול כלפי האהבה והעלה את חשיבות התשוקה . לדוגמה, כשאמר ש"אהבה מצד שני, באה מהבטן, מהיאמי-יאמי" ( 189 : 1998 Lacan, ) , או כשאמר : "אין בנמצא מילים לבטא משהו, משהו שאין לו שם, והוא תשוקה . על מנת לתת ביטוי לתשוקה, כפי שחוכמה עממית יודעת היטב, ישנם רק דברים מתקתקים של אהבה" ( 363 : 2017 Lacan, ) . ברור שאין מדובר כאן על אהבה עזה כמוות, אלא על מצב שבו התשוקה היא המקום הממשי שאינו יכול להיכחד ושמניע את התנועה בעולם ( בעולם האנושי לפחות ) . בהקשר זה כדאי בכל זאת אולי לשמוע לאזהרתו של פרויד שלפיה את...
אל הספר