74 רות גולן שניסח פרויד, היא תחליף למיניות ולרצחנות ; היא מנגנון שאינו מיני ואינו אגרסיבי, ועם זאת היא דרך להתמודד עם הדחף . אחת השאלות שעולות בקשר לכך היא אם בכל אהבה יש בהכרח גם הזדהות . פרויד הגדיר את האב כדמות עימו האני מממש את ההזדהות, "כביטוי המוקדם ביותר של קשר רגשי לאדם אחר" ( שם : 73 ) , כהזדהות ראשונית . זו אמירה מפתיעה, כי היינו מצפים שההזדהות הראשונית תהיה עם האם, אך אפשר להבין זאת אם נכיר בכך שההזדהות הראשונית מושפעת מהשפה, כך שהיא חלק מהממד הסמלי . "ההזדהות היא אפוא דו-ערכית כבר מראשיתה : היא יכולה להיות ביטוי גם לרגשות מעודנים ביחס לאב וגם לרצון לסלקו [ . . . ] אפשר בנקל לתת ביטוי בנוסחה להבדל שבין הזדהות עם האב לבין בחירה באב כאובייקט" ( שם : 74 - 75 ) . אם כן, ההזדהות הראשונית היא עם האב . פרויד הבחין בין הזדהות עם האב ובין בחירה באב כאובייקט . בחירה בין האב כמי שרוצים להיות כמותו ובין האב כמי שרוצים שיהיה שלנו, שמשתוקקים לבעלות עליו . ההבדל בין שתי האפשרויות נעוץ בשאלה אם הקשר נוגע לסובייקט או לאובייקט של האני . לפיכך המקרה הראשון, ההזדהות עם האב, אפשרי בטרם נעשתה בחי...
אל הספר