59 אהבה בתענוגים ובנקודה מסוימת ברור שהאישה רוצה את הפסנתר שלה : "זה שלי" היא חוזרת בעקשנות . האובייקט השני הוא הילדה שמנסה להיות קולה של האם ובכך הופכת להיות אובייקט חלופי . הבת מייחסת את אילמות אימהּ למות אביה . היא מבינה אותה ללא מילים ומפרשת אותה . מקום מיוחד זה מונע מהילדה להתפתח כסובייקט נפרד . אך ברגע שבו גוזלים מהילדה את מעמדה הייחודי ביחס לאם, מתרחשים אירועים טרגיים . כשהאם מפנה את תשומת ליבה ואת תשוקתה אל הגבר, הילדה נדרשה לפנות את מקומה . האובייקט השלישי שעליו אידה מספרת הוא אהובה הראשון, מי שלא היה צורך לדבר איתו . הוא הבין אותה ללא מילים . הוא היה חלק ממנה כמו הילדה, כמו הפסנתר . בסרט אנחנו עדים למהלך אדיפלי שבו הילדה נאלצת לוותר על תשוקת האם אליה, ורק אז היא יכולה לפנות אל האב החורג, בעלה של אידה, שאותו לא סבלה קודם מתוך הזדהות עם האם . בשלב הזה הילדה יכולה ליצור איתו קשר הטומן בחובו משמעות כפולה : קשר ממשי וקשר קונספירטיבי נגד האם . דמות הגבר מיוצגת בסרט באמצעות שני טיפוסים : הבעל, אליסטר סטיוארט, המכבד את אשתו ואת סירובה לגישושיו המיניים . הוא מייצג את האהבה המכובדת ; ו...
אל הספר