הקדמה

12 רות גולן הראשון בפסיכולוגיה ( שבכל שלוש השנים שלו כמעט לא למדנו להכיר את משנתו של פרויד ) . זכיתי בזמן המסע לקרוא לעומק את ספריו של אוספנסקי, הפסיכולוגיה של ההתפתחות האפשרית של האדם ו החיפוש אחר המופלא , ולדון בהם בכל ערב עם בן זוגי . שוב התעוררה אהבה לספרים שהקסימו ונגעו בנימי נפשי הסקרנית והמחפשת אחר אפשרויות של התפתחות מעבר לעצמי ותובנות חדשות הקשורות למשמעות החיים . אלא שאז פגש אותי המוות הפתאומי של חברתי האהובה, מוות שעליו נודע לי במקרה בבר בגוואטמלה שלושה חודשים אחרי שהתרחש . הבור הממשי נפער שוב . מראית העין המדומה של העולם נשברה, ושוב הבנתי, לא רק שאין מי שיודע או מי ששולט, גם אין אפשרות לדעת או להתכונן . ואני לא ידעתי, וגם לא חלמתי . ספר נוסף שאזכיר כאן, מכיוון ששינה את חיי, הוא ארבעת מושגי היסוד של הפסיכואנליזה של לאקאן . ההתאהבות בו הייתה דו-ערכית הפעם . שילוב של אהבה – שנאה לעמימות המכוונת של דרך ביטויו . בספר זה קראתי על ההתענגות הנרקיסיסטית ועל התשוקה המובילה את ההתענגות לוותר לאהבה ועל אפשרות של אהבה אחרת, חדשה . כל אירוע ומפגש כזה הכה בבטן הרכה, אבל בו-בזמן גם עורר . ...  אל הספר
רסלינג