אחרית דבר

תו הלב : הניגון בכתביו של רבי נחמן מברסלב – בין המטאפיסי לקיומי 0 1 כפרקטיקה, שוב לא התאימו באופן מלא לדיון על תורותיו של רבי נחמן . למשל, ישנן תורות של רבי נחמן שבהן זיהינו הן רובד מעשי, שהתייחס לניגון בפועל, והן רובד סמלי מקביל, שבו הניגון שימש כדימוי . ניתן לומר שהגבול בין הדימוי המוסיקלי לניגון כפרקטיקה לא כל כך ברור, או שאפשר לקרוא טקסט שנראה כמדבר על הדימוי כמתייחס לפרקטיקה ולהפך . תופעה זו אופיינית לכתביו של רבי נחמן ולסיפורי המעשיות שלו . בחינת מגמת התנועה הספרותית בכתביו של רבי נחמן העלתה, כי אכן הוא נע מן התפיסה הקוסמית המטאפיסית של המוסיקה לממשית וחוזר חלילה . דהיינו הוא הציג דיאלקטיקה מתפיסה המציינת את הסדר האידאלי של העולם והאדם לתפיסה הממשית והקיומית, כלומר כמתייחסת לקיום האנושי היום-יומי, ולהפך . רבי נחמן השתמש בניגון הן כדימוי לעבודת ה׳ של האדם והן כהנחיה לפעולה מעשית, תוך שימת לב לשתי המגמות, המטאפיסית והקיומית . הסגנון הספרותי והפנייה לקונקרטי נפגשו בתפיסת המוסיקה בליקוטי מוהר״ן . באופן כזה יצר רבי נחמן תפיסה מורכבת של המוסיקה, שיש בה מיזוג של מוטיבים קבליים וחסידיים ...  אל הספר