תוכחה ואזוטריות

תו הלב : הניגון בכתביו של רבי נחמן מברסלב – בין המטאפיסי לקיומי 186 ב, י ) . ״נהר היוצא מעדן״ וכו׳ – זה בחינת קול, בבחינת : ״נשאו נהרות קולם״ ( תה׳ צג, ג ) ; וזה בחינת : ״את קלך שמעתי בגן ואירא״ ( בר׳ ג, י ) . כי זה הקול משקה את הגן, שעל-ידי-זה גדלים שם כל הריחות, שהם בחינת יראה כנ״ל, שזהו בחינת מזונא דנשמתא כנ״ל . כי על-ידי זה הקול נכנע בחינת עקב דסטרא- 3 אחרא, כי זה הקול הוא בחינת : ״הקל קול יעקב״ ( בר׳ כז, כב ) . לדבריו יש להוכיח את החוטא, אולם לא כל אדם יכול לעשות זאת . המוכיח צריך להיות צדיק כמשה שהוכיח את עם ישראל לאחר חטא העגל, שיש לו ה״קול״ המתאים . הקול מחד גיסא הוא קול ממש, ועם זאת מדובר בקול היוצא מפנימיות הצדיק, כלומר הוא 0 כדי לתת מזון לנשמה על המוכיח להיות הקול הנכון שמסוגל לתת ריח טוב למוכחים . צדיק . קולו הוא כאותם מים המשקים את הגן . ומכאן המשיך רבי נחמן וכתב : וזהו : ״הרם כשופר קולך״ ( יש׳ נח, א ) – כשפר דיקא, כי זה הקול המשקה את הגן, שהוא בחינת : ״ונהר יצא מעדן״ ( בר׳ ב, ז ) , הוא בחינת קול הנגון של השיר שיתער לעתיד, כשיחדש את עולמו, שהוא בחינת שיר פשוט, כפול, משלש, ...  אל הספר