קיומיות ואזוטריות

תו הלב : הניגון בכתביו של רבי נחמן מברסלב – בין המטאפיסי לקיומי 8 1 מסיים רבי נחמן במילה ״והבן״ . בימי הביניים מילה זו מסמנת פעמים רבות סוד . נראה כי רבי נחמן חתם כך את דבריו כיוון שחשב שיש שם או משהו קשה להבנה או סוד . מה הסוד החבוי כאן ? ידוע כי דברי הקבלה נחשבים לסוד . חיבור של תפארת ומלכות, למשל, יכול לבטא משמעות סודית . אבל אני רוצה לטעון, שדווקא המשמעות המינית היא הסוד . כלומר העובדה שהניגון גורם לזיווג היא הממד שרבי נחמן ביקש להצניע . דוגמה לאזוטריות ומוסיקה ניתן למצוא באחת התורות המוכרות יותר של רבי נחמן : כי דע, כי כל רועה ורועה יש לו נגון מיוחד לפי העשבים ולפי המקום שהוא רועה שם, כי כל בהמה ובהמה יש לה עשב מיחד, שהיא צריכה לאכלו . גם אינו רועה תמיד במקום אחד . ולפי העשבים והמקום שרועה שם, כן יש לו נגון כי כל עשב ועשב יש לו שירה שאומר, שזה בחינת פרק שירה, ומשירת העשבים נעשה נגון של הרועה [ . . . ] כי הנגון הוא התבררות הרוח, שמבררין רוח האדם מן רוח הבהמה, בבחינת : ״מי יודע רוח בני האדם העלה היא למעלה, ורוח הבהמה הירדת היא למטה״ ( קה׳ ג, כא ) , כי זהו עקר הנגון – ללקט ולברר הרוח...  אל הספר