צעקה

תו הלב : הניגון בכתביו של רבי נחמן מברסלב – בין המטאפיסי לקיומי 0 1 המחין בבחינת עבור – אלו הצעקות הם בחינת צעקת היולדת, והקדוש ברוך הוא שהוא יודע תעלומות של המחין איך נתעלמו, הוא מאזין צעקתנו, והצעקה 163 הוא במקום צעקת השכינה, כאלו השכינה צועקת, ואז מולדת המחין . לדברי רבי נחמן ישנן תקופות בחייו של האדם שהשפע האלוהי מצוי אצלו בהעלם, כלומר ״הסתרה״ . מעצם ההסתרה מובן כי השפע קיים אך ״נעלם״ מאותו האדם לתקופה מסוימת . יותר מכך, רבי נחמן השווה את ההעלם לעיבור . כפי שהעיבור הוא משהו חדש, עובר חדש שמתפתח וגדל, כך ככל הנראה כאשר אדם ב״העלם״ משהו 16 לכן התייחס רבי נחמן הן לתפילה והן ללימוד תורה, חדש צומח ומתפתח בתוכו . ואמר שכאשר ישנה הסתרה ״יפה צעקה לאדם״ . כפי שהיולדת בזמן הלידה צועקת מעמקי ליבה ולאחר מכן נולד התינוק החדש כך כאשר אדם מצוי בהסתרה, כאשר הוא צועק מעמקי ליבו, הרי הוא כאותה יולדת . הקולות הנשמעים בזמן שאדם צועק יוצאים מבפנים כלפי חוץ, ובכך מעוררים את הכוונה . ״קול מעורר כוונה״ . צעקותיו של האדם לדבריו הן כצעקת השכינה . הקב״ה שומע ומאזין לצעקות אלו ומקבל אותן, ואזי ״מולדת המוחין״ ...  אל הספר