תו הלב : הניגון בכתביו של רבי נחמן מברסלב – בין המטאפיסי לקיומי 32 הניגון, ומציינת כי מרק מבליט את ההשפעה של ״פרק שירה״ ושל רבי משה קורדוברו על תורתו של רבי נחמן על המוסיקה . לדבריה מרק מפרש את גישתו של רבי נחמן למוסיקה ביחס למיתוס הלוריאני של ״כלים שבורים״, ומציע שהניגון הוא אמצעי בקושרו את המוסיקה לרומם את ״ניצוצות הקדושה״ ואת ״הנקודות הטובות״ . למיתוס של שבירת הכלים הוא מייחס למושג המוסיקה של רבי נחמן קונוטציות פסימיות . הרן-סמית חולקת וטוענת, ש״הנקודות הטובות״ הן מושג בפני עצמו, והן מרמזות על רעיון פוזיטיבי של נוכחות פנימית אלוהית בנשמה, רעיון אופטימי שתוחם את השקפתו על הכוח והמטרה של המוסיקה . בכך נוטה הרן-סמית להדגיש את המודל האונטולוגי של ההאצלה, לעומת המודל של שבירה ותיקון שמרק הדגיש בהקשר המוסיקה . עיקר ההתמקדות במחקרה היא בתפיסתו של רבי נחמן את המוסיקה כתהליך רוחני אישי שהשפעתו נוגעת גם בתהליכים קוסמיים וגם משמשת דימוי לתהליכים נפשיים ורוחניים . היא מדגישה בדבריה שהניגון אצל רבי נחמן קשור במהותו עם החסד, ועל כן התורות שלו העוסקות בפנים שונים של גילויי החסד בעולם נוגעות גם ברע...
אל הספר