האזוטריות והפנייה לקיום הממשי בכתבי רבי נחמן

תו הלב : הניגון בכתביו של רבי נחמן מברסלב – בין המטאפיסי לקיומי 22 על-ידי ההשגחה לתפקיד של מפנה דרך לרבים, רעיונותיו הנועזים, שחרגו משיגרת הרעיונות שנתגבשו בחסידות לדורותיה הראשונים [ . . . ] המתיחות בינו לבין מנהיגי החסידות מצאה את פורקנה במסעי הרדיפות והחרמות נגדו ונגד תלמידיו, והם שכפו עליו התאפקות, ריסון וזהירות בהבעת רעיונותיו, במיוחד בהפצתם, בין בדרך גניזתם והשמדתם של כתביו האינטימיים הכמוסים, בין 26 בדרך של צנזורה עצמית קפדנית בכתביו שפורסמו או שהוכנו בימי חייו . חוקר נוסף שציין את נושא האזוטריות הברסלבית הוא אברהם יצחק גרין . ספרו של גרין מתבסס על שלושה מקורות עיקריים : כתבי רבי נחמן עצמו, כתבי רבי נתן וכתבי חסידי ברסלב מתקופות מאוחרות . גרין הפנה את תשומת הלב של הקורא לכך, שבכל המהדורות שבדפוס של הכתבים הביוגרפיים של רבי נתן ניכרת ידה של הצנזורה, 2 צנזורה זו הוסרה לדבריו בשנת 33 ,1 כשיצא לאור ולפעמים אלו ידי רבי נתן עצמו . 28 יוסף וייס בספרו מחקרים הספר ימי התלאות, ובו ״השמטות מספר חיי מוהר״ן״ . 2 הקדיש פרק שלם לנושא ״הכיסוי – מהותו, חיובו ותפקידו״, ובהמשך בחסידות ברסלב הרחיב ...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן