(ב) המוסיקה כמייצגת את הקיום הממשי הקונקרטי או מתייחסת אליו

תו הלב : הניגון בכתביו של רבי נחמן מברסלב – בין המטאפיסי לקיומי 20 תרפויטי, מרפא, משמח ועוד . היא מתייחסת לקיום האנושי הסדיר והחורג מהסדר . במושג זה אני כוללת את התחומים האלה : מישור אישי קיומי : הניגון הוא כלי לרוחניות ארצית : תפילה, תפקיד החזן, לימוד, קשר בין סובייקטים, למשל רב ותלמיד . מישור פולחני, אמוני : הריקוד של דוד, שירת הלויים, הכנה לנבואה, תפילה, טעמים . הוויית התענוג כערך חיובי לדבקות בה׳ ; עונג רוחני . כלי מוסרי וחינוכי : סוג המוסיקה, חינוך למוסיקה, המוסיקה ככלי חינוכי . מישור מנהיגותי : המוסיקה ככלי ביד המנהיג, למשל להכריע במלחמות . מישור פסיכולוגי נפשי : תרפיה, שמחה, שלווה, המוסיקה כמחיה את הנפש . נוסף על חלוקה זו ניתן לומר כי במקרים מסוימים ישנו ערבוב תחומים, ישנו צירוף של המישור המטאפיסי והממשי . למשל בהגדרות פולחני, תענוג ואף במנהיגותי ניתן למצוא מחד גיסא את המישור המטאפיסי ומאידך גיסא את המישור הממשי, שהוא עצם החוויה של האדם . טענתי היא, כי רבי נחמן נע מן התפיסה הקוסמית המציינת את הסדר האידאלי של העולם והאדם, לקיום האנושי היום-יומי . טענתי זו היא בראש ובראשונה ספרותי...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן