תו הלב : הניגון בכתביו של רבי נחמן מברסלב – בין המטאפיסי לקיומי 18 או פסיכולוגי . במילים אחרות, המוסיקה היא אמצעי וכלי בעיקר לעבודת ה׳ . ( ב ) המוסיקה כפונקצייה בפני עצמה . ערך זה מתחלק אף הוא לשתי מגמות : ( 1 ) למוסיקה ערך משל עצמה . היא אינה ״שפה״ שאפשר לתרגם למילים, אלא חוויה אסתטית . ( 2 ) המוסיקה כמטאפורה . המוסיקה היא דימוי או סמל לתהליכים קוסמיים ומטאפיסיים ( ספירות, סודות הבריאה ) . אשר לתפיסה האינסטרומנטלית, שוורץ מציין כי בעת העתיקה ולאחריה הייתה המוסיקה גם גורם מהנה ומענג, אולם ניתן לומר כי עד לתקופה הרומנטית היא לא נתפסה כתחום בעל ערך משל עצמו, קרי כתחום אסתטי . הוא מוסיף ומציין כי בעת 18 העתיקה ובימי הביניים נשא ערך זה של הנאה מובן שלילי ( הוללות ) , מעין תרבות פנאי . לעומת זאת המקורות הדתיים ראו במוסיקה גורם של שמחה וריכוז . תרבות הפנאי והמקורות הדתיים גם יחד עיצבו את תפיסת המוסיקה ככלי פסיכולוגי . מוסיקה נתפסה 1 וכך כתב : כבעלת סגולות תרפויטיות ומוסריות . אכן המוסיקה שימשה בימי הביניים וברנסנס בעיקר ככלי למדעים ולדת, ולעתים גם נתפסה כייצוג עצמאי של היקום ושל ערכים דתיים ...
אל הספר