פרק י : מעלת עם ישראל ועליונותו הנצחית 327 וסיפוק שאין כמותו . התמורה הדרמטית במעמד היהודים עתידה לעורר פליאה ותדהמה בקרב עמי אירופה הנוצרית ובעיקר בעיני השליטים . הוא מצא סיוע לתפיסתו במשמעות המילולית של כתובי המקרא : ״כאשר שממו עליך רבים . . . כן יַזֶּה גויים רבים עליו יקפצו מלכים פיהם . . . מי האמין לשמֻעתֵנוּוזרוע ה׳ על מי נגלתה . . . נבזה וחדל אישים . . . כֻּלָּנוּכצאן תעינו . . . וה׳ הפגיע בו את עון כֻּלנוּ״ ( ישעיהו נב, יד - נג, ו ) . ואין אלה אלא מקצת התיאורים הנזכרים בחזון עבד ה׳ . עמדתו של רש״י המפרש את הכתובים כפשטם מנוגדת לעמדתם של מפרשי המקרא היהודים המסורתיים, וכאמור קשה להלום אותה עם תפיסת הצדק האלוהי . מגמתו המובהקת של רש״י היתה לשפר את תדמית היהודים בעיני הסביבה . עמדתו הולמת את הפירוש המילולי של הכתובים ועודדה אותו להמשיך במאמציו להיאבק למען התדמית של עם ישראל . הוא אף ראה בכך מעשה מובהק של קידוש השם . על כל פנים, שאלת הצדק האלוהי נדחתה מפני שני אלה . העדות השנייה למגמתו מצויה בפירושו לחזון שבסוף ספר זכריה, ובו מתוארים כיבוש חלק גדול מירושלים ופגיעה קשה ביותר באוכלוסי...
אל הספר