288 רש״י והפולמוס היהודי-הנוצרי הדרשן אף שם בפי דוד המלך שבח לה׳ על שדאג יודע יצחק את מי הוא מברך״ . לעשות כן : ״רבות עשית אתה ה׳ אלהי נפלאֹתיך ומחשבֹתיך אלינו אין ערֹך אליך״ ( תהילים מ, ו ) . רש״י הביא בקצרה שניים מנימוקים אלה . הראשון בגלל עבודה זרה של נשות עשיו, והשני כדי שיטול יעקב את הברכות . שני הנימוקים הללו הם רבי עוצמה . הראשון מאשים למעשה את עשו בעוורונו של אביו בעקבות נישואיו עם נשים מבנות כנען שעבדו עבודה זרה . השני הוא סיוע ממרומים ליעקב, מעין הסכמה ללקיחת הברכות . כמו כן מצא רש״י סיוע נוסף לדעה שה׳ תמך במעשהו של יעקב . הוא הביא את דעתו של האמורא הגדול רב, שהקב״ה נתן ריח של תפוחים בבגדי יעקב, כדי שיטול את הברכות ( תענית כט ע״ב ) . הוא אף ציטט את נוסח הדברים מבראשית רבה, כדי להדגיש את עוצמת הנס : ״והלא אין ריח רע יותר משטף העזים ? אלא מלמד שנכנס עמו ריח גן 6 רש״י הדגיש שמקור הדברים הוא בדרשת חז״ל כדי לתת להם תוקף גדול יותר . עדן״ . לא אמנה כאן את כל התירוצים שהציע רש״י למעשהו של יעקב . הסניגוריה שלו על מעשה המרמה היא ברורה וחד-משמעית . את הכתוב ״ויאמר יעקב אל אביו אנכי עשו ...
אל הספר