דרשות מקוריות בפירוש רש״י לתהילים

2 2 רש״י והפולמוס היהודי-הנוצרי נגד אויבי ישראל ולפגוע בהם קשות . במדרש ״שוחר טוב״ לתהילים במזמור זה יש שתי דרשות הקושרות אותו אל עשיו בתוך שאר אויבי ישראל . רש״י התעלם משתי הדרשות והציע דרשה מקורית משלו, כפי שנראה להלן . המזמור נושא אופי ברור של התייחסות אל אויבים שונים של עם ישראל, ומבחינה זו הוא דומה למזמור פג בתהילים . יש מחכמי ישראל בימי-הביניים שפירשו מזמור זה על מתן תורה ויש שפירשוהו על 38 רש״י, כדרכו לרוב בפירוש ספר תהילים, פירשוֹכמתייחס לעתיד לבוא מלחמות דוד . ובעיקר אל הנצרות ( ״עשו״ ) . את הכתוב בפתיחת המזמור ״יקום אלהים יפוצו אויביו״ 39 הוא חזר על רעיון זה פעמים מספר . השיא בייחוס פירש רש״י : ״עשו וכיוצא בו״ . הכתובים למטרה זו בא לידי ביטוי בפירוש פסוק לב . שני עמים נזכרו שם בשמם : מצרים וכוש . אך רש״י מצא דרך לשלב גם את ״עשו״ והוסיפוֹ . את הכתוב ״קָדְקֹד שֵׂעָר מתהלך באשָׁמָיו״ ( פס׳ כב ) פירש : ״קדקדו של עשו שהוא איש שעיר המתהלך תמיד באשמיו ואינו חוזר מרעתו״ . את הכתוב ״גער חיַּת קָנֶה״ ( פס׳ לא ) דרש בדומה : ״זה עשו שנמשל כחזיר היער הדר בין הקנים״ . רש״י התעלם בדרשתו זו ...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן