264 רש״י והפולמוס היהודי-הנוצרי הן מפירושיו לשיר השירים, לתהילים ולמשלי . העדות המובהקת לכך היא פירושו המקורי והמרשים לכתוּב ״אפך כמגדל הלבנון צופה פני דמשק״ ( שיר השירים ז, ה ) . הדרשה הצמודה לפירושו משמשת מעין בניין אב לדרכו בשימוש בדרשות מקוריות : ״אפך כמגדל הלבנון״ – איני יכול לפרשו לשון חוטם, לא לענין פשט ולא לענין דוגמא [ = משל ] , כי מה קילוס נוי יש בחוטם גדול וזקוף כמגדל ? ! ואומר אני : ״אפך״ לשון פנים . וזה שהוא אומר לשון יחיד ואינו אומר אַפייך, שעל המצח הוא מדבר שהוא עיקר הכרת פנים, כענין שנאמר ״הכרת פניהם ענתה בם״ ( ישעיהו ג, ט ) . ותדע, שהרי מקלסה והולך מלמטה למעלה : ״עינַיך ברֵכות בחשבון״ ( שיר השירים שם ) ואחריהם המצח . וכן האומות מקלסות : מצחך חזק 22 ( לפי יחזקאל ג, ח ) לעומת מצח כל הבאים להתעותך ולפתותך . בניגוד למקובל, רש״י איננו נכון לפרש ״אפך״ מלשון חוטם, שהרי חוטם גדול איננו שבח לאישה אלא גנאי, ולא יעלה על הדעת שהדוד משבח את אהובתו בביטוי מעליב מעין זה . ההוכחה שהביא מסדר הכתוב מעידה בבירור שהצדק עמו . דברי השבח לגוף האישה הם ״מלמטה למעלה״, כלומר מחלקו התחתון של הגו...
אל הספר