258 רש״י והפולמוס היהודי-הנוצרי רש״י תיאר בהדגשה רבה את תפיסתו לגבי אופיו של ספר משלי . הוא קבע בבירור שחובה לפרשו לא רק כאלגוריה אלא בעת ובעונה אחת גם על דרך הפשט . שתי המילים הראשונות בפירושו הן : ״ כל דבריו״, דהיינו אין מדובר בתופעה חריגה בספר משלי, אלא בזו המקיפה את רוב הכתובים בספר זה, כפי שכתב בהמשך דבריו, ואותם יש לפרש בדרך כפולה : על-פי הפשט ועל-פי הדרש . מדבריו של רש״י עולה בבירור שלדעתו חובה על הלומד והמפרש לא להסתפק בפשט ( = מליצה ) ולא באלגוריה ( = משל ) , אלא עליו לבחון את שניהם ולפרשם כל אחד על-פי משמעותו . אם המפרש מסתפק בדרך אחת הוא פוגע בקדושת המקרא המצווה על האדם להיזהר משתי הסכנות ( עבודה זרה ואישה זונה ) גם יחד . מי שיפרש בדרך אחת בלבד איבד מסר חינוכי חשוב ששלמה המלך כלל בדבריו . מפליא שספר משלי לא שולב במחקרים העוסקים ב״פירוש הכפול״ ( = ריבוי משמעויות ) במשנתו של רש״י . יש בו כדי לתרום תרומה חשובה להבנת המניעים שלו לבחור בדרך זו . על כפילות המשמעויות שב והעיר רש״י במקומות נוספים בפירושו למשלי . מדבריו עולה בבירור שאין להסתפק בפירוש על פי הפשט, אלא יש לבחון גם את המ...
אל הספר