פרק ו : אקטואליזציה ועידוד הגולים 233 דבריו מבלי להעיר על קושי בכתוב המסביר את ההזדקקות להם, ובדרך כלל מבלי להעיר על מקורם המדרשי . הם משולבים בפירושיו כאילו היו חלק מהאירועים המתוארים במקרא גופו . מגמתו של רש״י להדגיש את ערך הניסים ואת שכיחותם כדי שידעו הכול שחובה להודות עליהם ולקוות שהם יתרחשו גם בעתיד . כך עולה גם מפירושו לתלמוד . עניין מיוחד יש בפירושו לברייתא בשבת יג ע״ב : ״תנו רבנן : מי כתב מגילת תענית ? אמרו : חנניה בן חזקיה וסיעתו שהיו מחבבין את הצרות . אמר רבן שמעון בן גמליאל : אף אנו מחבבין את הצרות, אבל מה נעשה, שאם באנו לכתוב אין אנו מספיקין״ . ופירש שם רש״י : ״מחבבין את הצרות – שנגאלין מהן, והנס חביב עליהן להזכירו לשבחו של הקב״ה וכותבין ימי הנס לעשותן יום טוב . . . כך כמה נסים באים לנו ואין אנו מכירין בהן״ . אין הניסים עצמם חביבים אלא היותם זרז לשבח את הקב״ה לאחר הגאולה מהצרות . מסתבר שרש״י הושפע מהאופי של ״מגילת תענית״ שבה נזכרו הימים שאין להתענות בהם, אך עדיין פשט לשון הגמרא ודברי רשב״ג הוא שהייסורים עצמם מתקבלים באהבה ומחבבין את הצרות . רש״י הגדיר במפורש את עצם הקיום הי...
אל הספר