מגעיו של רש״י עם הסביבה הנוצרית

פרק ה : רתיעה מקירבה אל נוכרים 185 מגעיו של רש״י עם סביבתו היו קרובים מאוד עד שהשווה בין האפוד – אחד מבגדי הקודש שנשא הכוהן הגדול על כתפו – ובין מלבושן של נשות האצולה בצרפת בזמנו, כדי להבהיר מה טיבו של האפוד . כלל לא עלה על דעתו של רש״י שיש טעם לפגם בהשוואה זו : ״ואפוד – לא שמעתי ולא מצאתי בבריתא פירוש תבניתו . ולבי אומר לי, 6 שהיא חגורה לו מאחוריו . . . כמין סינר . . . שחוגרות השׂרות כשרוכבות על סוסים״ . רש״י נזקק לשאלות הנוגעות לקשרי כלכלה שבין יהודים לנוכרים . הוא השתדל להקל במסגרת ההלכה על משא ומתן עמם, תוך שהוא מתבסס על דברי התלמוד : ״בגולה אין אנו יכולים להעמיד עצמנו מלישא וליתן עמהם, שביניהם אנו יושבין ופרנסתנו מהן״ . 8 בנושא זה הוא הושפע ובמקום אחר : ״גוים בזמן הזה אינם בקיאין בטיב עבודה זרה״ . מגישתו של רגמ״ה, שפסק : ״בישראל נהגו לישא וליתן באידיהן [ = חגיהם ] של גוים ואין לנו לאסור עליהן . מוטב שיהיו שוגגין ואל יהיו מזידין . לפי שפרנסתם תלויה בסחורתם ורוב ימות השנה יום אידם הם . . . ונמצאת פרנסתם כלה, אם לא ישאו ולא יתנו ביום 9 אידם . . . ״ . ואולם מבחינה עקרונית רש״י לא הבחין...  אל הספר