הצגת הנושא

פרק ד : נבואות סתמיות כנגד הנצרות 1 1 האחרים שהחריבו את המקדש והגלו את ישראל כבר חלפו מן העולם, ובהם אשור ובבל . אמנם הם עתידים לשמש דוגמה לגורלם של אויבי ישראל בעתיד, ואף בימיו של רש״י עדיין שימשו מקור תקווה ועידוד להמוני ישראל . אולם ברור שהתייחסות אל ממלכות הנוצרים השליטות באותם ימים באירופה, כוחה גדול לאין ערוך בעידוד גולי ישראל מאשר חזון על מפלתן של אשור ושל בבל . המלכויות הללו משעבדות את היהודים ורואות בהשפלתם אות ועדות לאמיתות הנצרות . לשיטת רש״י, כבר חזו נביאי ישראל לפני שנים רבות את המועקה היהודית תחת השלטון הנוצרי העתיד לחלוף מן העולם . הוא חיפש סיוע קל שבקלים בלשון הכתובים כדי ליחסם אל ״עשיו״, דהיינו אל הנצרות, ועוד נשוב לכך להלן בדיון באקטואליזציה, בפתיחת פרק ו . האם מבחינה עקרונית יש חידוש בדרכו של רש״י לייחס נבואות זעם סתמיות כלפי הנצרות ? התשובה היא שלילית . התופעה מצויה כבר בספרות המדרש, כגון בביאור הכתוב ״גָעַרתָּגוים אִבדתָּרָשָע״ ( תהילים ט, ז ) . רש״י פירש שהרשע הוא עשיו . כבר במדרש ״שוחר טוב״ לתהילים יש רמז לכך, אף על פי שבמזמור עצמו אין לכך 2 רש״י נטל כתוב זה, המצ...  אל הספר