הפולמוס בספר תהילים

פרק ג : פולמוס מפורש עם הנצרות 15 מחניהם״ ( שם א׳ כח, א ) ונפלו בידו, ועליהם אמר ״למה רגשו גוים״ ונתקבצו 1 ( בפירושו לתהילים ב, א ) . בלשון ״ולפי משמעו״ התכוון רש״י להקשרם של הכתובים במזמור זה . ואולם, הוא התעלם מהעובדה שהוא עצמו פירש בעשרות מקומות בתהילים, בישעיהו ובספרי מקרא נוספים שלא על-פי ההקשר, אלא על-פי מגמתו לחפש בהם רמזים להתקפה על הפרשנות הכריסטולוגית . עדויות רבות לכך מובאות להלן בפרק הבא . מסתבר שהוא העיר במפורש שלא רק הנימוקים הללו דחפוהו לפרש כי המזמור מתייחס אל דוד עצמו, אלא גם החשש הגדול מ״תשובת המינים״, דהיינו התעמולה הנוצרית שפירשה 2 כוחו של הנימוק השני, ״התשובה״ לנוצרים, גדול לאין מזמור זה כמתייחס אל ישו . ערוך מאשר ההקשר של הכתובים . העיסוק המרובה של הנוצרים במזמור זה הוא שהניע את רש״י לצאת במפורש נגדם . אם אכן מפרשים יהודים יקבלו את מדרש חז״ל שהכוונה אל מלך המשיח, כלומר, הם יבחרו בפירוש אלגורי, יש בכך תמיכה עקרונית בפרשנות הכריסטולוגית, ומה עוד שבמזמור זה נאמרו המילים הנדירות ״בני אתה, אני היום ילדתיך״ . אם המפרשים, יהודים כנוצרים, סוברים שהמקראות הללו מדברים במלך ...  אל הספר