פרק ב : שבעה ספרי מקרא והפולמוס 149 לכך מקום נרחב בפירושו בשל העניין המרובה שגילו היהודים והנוצרים בחזיונות הללו, ובשל תפיסתו את חובתו כפרשן להתמודד עם הקושי בפענוח המועדים הנזכרים בכתובים כעידן הגאולה . ואולי יש לקשור זאת גם עם אהבתו הגדולה לריאליה ועיסוקו המרובה בה . הכתובים העוסקים במועד הגאולה סתומים ועמומים, ולכן גדל העיסוק בהם והעניין המרובה במשמעותם בכל תפוצות ישראל בימי-הביניים . וכבר כתב ר׳ אברהם אבן עזרא : ״דברי קץ הגאֻלה סתומים וחתומים גם דניאל לא ידע הקץ״ ( בפירושו לדניאל ח, כה ) . גם מפרשים נוצרים נזקקו להם ובהרחבה . בכתובים הללו טמון מידע בעל חשיבות ראשונה במעלה לאדם המאמין בקדושת הדברים ובמעלת החזון של דניאל לגבי מועד הגאולה . לא ייפלא אפוא שרש״י, כפרשן מובהק של המקרא, לא יכול היה לעמוד מנגד, ולמרות ההתנגדות לעיסוק בחישוב הקץ הוא קבע תאריך למועד הגאולה על סמך פענוח הרמזים בכתובים הללו . הוא היה מודע לתסכול הגדול שעבר על רבים מבני ישראל כאשר מועדי הגאולה שפוענחו לא התקיימו, וחשש מאכזבה שתוביל לייאוש בשל המחשבה שאין ממש בחזון הגאולה של דניאל . את הכתוב ״וחללו המקדש המעוז ו...
אל הספר