פיצוי היהודים על סבלם בגלות

פרק ב : שבעה ספרי מקרא והפולמוס 93 והיה ביום ההוא אבקש להשמיד את כל הגוים הבאים על ירושלם . ושפכתי על בית דויד ועל יושב ירושלם רוח חן ותחנונים והביטו אלי את אשר דָקָרוּוספדו עליו כמספד על היחיד . . . ביום ההוא יגדל המספד בירושלם . . . וספדה הארץ משפחות משפחות לבד . . . כל המשפחות הנשארות משפחֹת משפחֹת לבד ונשיהם לבד״ ( זכריה יב, ט - יד ) . הבאתי כאן מקצת הכתובים המלמדים בבירור שמדובר בגויים שעלו למלחמה על ירושלים ובה יתרחשו הדקירה של אחד מחשובי ישראל, הפגיעה הקשה בתושבי ירושלים והמספד הגדול . ומה עוד, שהתיבה ״ירושלם״ חוזרת ונשנית בכל הכתובים הללו כמילת מפתח . על-פי תפיסת רש״י שכל הספר אחד הוא, מסתבר מאוד שהמשך חזון זה נמצא בפרק יד, ובו מסופר שכל הגויים יילחמו בירושלים, יכבשוה ויפגעו אנושות בתושביה, כמובא להלן . אז, בדרך נס, יושמדו הגויים ושארית העיר תינצל . כל המפרשים המסורתיים פירשו על-פי הפשט שהפגיעה תהיה בתושבי ירושלים, ובשל פגיעה קשה זו יתקיים בה ההספד הגדול . חז״ל פירשו כתובים אלה כמתייחסים אל 49 רש״י הביא מדרש זה אך התעלם משיח בן יוסף שנדקר ומת במלחמה בירושלים . ממנו, ובאופן מפתי...  אל הספר