האם כתב רש״י את פירושו לישעיהו לאחר גזירות תתנ״ו?

פרק ב : שבעה ספרי מקרא והפולמוס 85 סתמיות כנגד אויבי ישראל שרש״י מזהה בפירושו לישעיהו כמתייחסות אל ״עשו״ או ״אדום״, דהיינו אל הנצרות, אינן מצויות ביחזקאל, כשם שלא מצאנו אותן בפירושו לירמיהו . הדברים אמורים גם בנושאים בספר יחזקאל שניתן היה לשלבם בפולמוס . כדי לסבר את האוזן אביא לכך מספר דוגמאות . בפרק כה מאשים יחזקאל את ״שעיר״ ואת ״מואב״ בזלזול בבחירת ״בית יהודה״ כעמו המועדף של ה׳ . לדעת רש״י, טענת בני שעיר היא : ״הנה ככל הגוים בית יהודה״ ( פס׳ ח ) . כמו כן האשים אותם בשמירת טינה ורגשי נקם כלפי בית יהודה ( פס׳ יב ) . העונש של אדום המפורש במקרא חמור : ״והִכְרַתי ממנה אדם ובהמה ונתתיה חרבה . . . ונתתי את נקמתי באדוֹם ביד עמי ישראל״ ( פס׳ יג - יד ) . באופן מפתיע, רש״י לא ניצל כתובים מפורשים אלה על חטאי אדום ועונשם ולא קשר אותם אל רדיפות היהודים בידי הנוצרים בגלות . חומר גלם מעין זה לא היה עובר ״בשתיקה״ בפירושו לישעיהו . דוגמה נוספת יש בפרק לח ביחזקאל בנבואה על ״גוג ומגוג״, שזכתה לדיון נרחב בפרשנות ובהגות היהודית בימי-הביניים . והנה, בעוד שבפירושו לישעיהו זיהה רש״י את ״גוג ומגוג״ כקשורים עם...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן