הנצרות כמושא של נבואות סתמיות

2 רש״י והפולמוס היהודי-הנוצרי קרובות לבאר את כתובי המקרא על דרך הפשט, בחר ללכת בדרך זו, אומרת דרשני . רש״י בחר בזיהוי זה במיוחד בנבואות סתמיות העוסקות ברשעות הגויים, בהכבדת עוּלם על ישראל ובעונש הצפוי להם . ייחוס נבואות סתמיות כה רבות אל ״עשו״ מלמד על איבתו הגדולה של רש״י כלפי השלטונות הנוצריים, שאת פגיעתם הרעה ביהודי אירופה הכיר מקרוב, או שמע עליהם מתלמידי חכמים אחרים באירופה הנוצרית . מגמה אחרת שהנחתה אותו היא אקטואליזציה של הנבואות, שמטרתה לעודד את רוחם של היהודים שהיו נתונים לעריצותם של השלטונות הנוצריים ( ״צאצאי עשו״ ) . כך למשל כתב רש״י בפירושו לישעיהו יב, ב : ״עד הנה היה שמו של הקדוש ברוך הוא חלוק, ובמפלתו של עשו נעשה שלם . וכן הוא אומר . . . אין השם שלם ואין הכסא שלם עד שתהא מלחמה 4 דרשה זו בשינויים קלים מצויה במכילתא לשמות, שם, ודנו בה תנאים לה׳ בעמלק״ . ראשונים . בכל הדרשות של חז״ל שבהן נזכרת התיבה ״עמלק״, עשיו איננו נזכר כלל, 5 ורש״י הוסיפוֹמדעתו . כאמור, שני השמות עמלק ועשיו היו לשמות נרדפים בפירושיו, ואולי גם בתודעתו . בדרך זו הפך רש״י נושא היסטורי רחוק, בענין עמלק, לנושא ...  אל הספר