הצגת הנושא

46 רש״י והפולמוס היהודי-הנוצרי 2 במידה מסוימת יש לראות גם את פירושו המקיף כלשהו לפניו באירופה הנוצרית . לתלמוד כחידוש חשוב במקומו . אמנם גם רבנו גרשום מאור הגולה ( רגמ״ה ) כתב לפניו פירוש חלקי לתלמוד, אך הוא שונה באופיו מזה של רש״י . ״מהפכה״ נוספת של רש״י היא השימוש בפירוש המקרא לצורך הפולמוס עם הפרשנות והתעמולה הכריסטולוגית . על ביטויי מהפכנותו ועל חדשנותו – כולל נכונותו לשנות מנהגים הסותרים את 3 העולה מן התלמוד הבבלי – עמדתי בהרחבה במקום אחר, ולא אשוב לדון בהם כאן . ואולם, אדון במניעים המשוערים של רש״י לחדש בתחומים הנזכרים . מהפכנות זו ראויה לתשומת לב מיוחדת מפני שחידוש זה מנוגד כאמור לאופיו של רש״י, שהיה בעל ענווה יתרה, ויש בה כדי ללמד על תחושת החירום לנוכח התעמולה הכריסטולוגית ולנוכח המציאות החברתית והתרבותית בקהילות ישראל באירופה הנוצרית, ובמיוחד במקום מושבו, צפון צרפת . הוא אף הגדיר את עצמו בביטויי ענווה נדירים שלא היו מקובלים באותה עת, כגון : ״מי אנכי חדל אישים ושפל להכניס ראשי אצל הר גבוה ותלול״ ; ״והנה אני הדל ומנייני הצעיר שיָדַי יתומי יתומים״ ; ״ואני איני כדאי להזקיקני לזאת״...  אל הספר