304 | ריח שדה המוגה על-ידי הרמב״ם עצמו, הנוסח הוא : ״שכבשו או טחנו״, ובאופן קרוב בכ״י ספרד 1193 ° 4 Heb : ״שמן זית שכבשו או שטחנו״ ( שם, דף 5 ע״ב ) . בפירושו כסף משנה על הרמב״ם טען רבי יוסף קארו שכנראה היסוד להלכה שברמב״ם הוא הסוגיה בברכות מג ע״א הדנה בברכת ״משחא כבישא״, ״משחא טחינא״ 66 משמן זית הפיקו ריחות בשלושה אופנים . שני הבשמים הראשונים הם ו״כשרתא״ . למעשה טכניקות להפקת ריח משמן זית ללא תוספת של חומרים ארומאטיים, ואילו הבושם השלישי, ״כשרתא״, הוא שמן מבושם, היינו שמן זית שנותנים לתוכו בשמים . לפי פרשנות זו, ״משחא כבישא״ ו״משחא טחינא״ מתקבלים באמצעות שתי פעולות מכניות של ״כבישה״ ו״טחינה״, היינו הפעלת לחץ על השמן ( ראה להלן ) . ממהלכה של הסוגיה התלמודית מתברר כי כבישת השמן מפיצה ריח עז יותר מאשר טחינתו . בכל אופן לפי שעה לא מצאתי במקורות הכתובים כל אזכור להפקת ריחות משמן זית באופנים הללו, וניתן לשער כי מדובר בשיטות ביתיות זולות וזמינות . חשוב לציין כי יש ממפרשי הרמב״ם שהבינו שלא מדובר בסתם שמן זית . רבי דוד עראמה טען כי ״שמן זית שכבשו״ הוא שמן שכבשו לתוכו עצי בשמים, ושמן ״שטחנו״ הוא...
אל הספר