חלק ד: מאכלים ומשקאות מתובלים או מבושמים

292 | ריח שדה רבי יצחק בן יהודה ( רי״ץ ) גיאת ( ספרד, 10 - 9 10 ) מדווח על עישון ענבים כדי להפוך אותם לצימוקים . כלומר מדובר בפעולת ייבוש בהליך מזורז יותר מאשר חשיפה 6 טכניקה הכוללת ייבוש של פירות בשמש ובישומם באמצעות עשן איטית לשמש . ריחני מתועדת בפירושו לתלמוד של רבי מנחם המאירי ( 49 1 - 15 1 ) , שחי ופעל בפרובנס שבדרום צרפת . בביאורו לסוגיה במסכת ביצה כב ע״ב המאירי מציג מסורת חיה המתארת את אופן בישום הפירות . הוא מייחס את הפרקטיקה לימיהם של חכמים, אם כי לעת עתה לא מצאתי סימוכין היסטוריים לאופן עיבוד זה במקורות המשנה והתלמוד . וכך הוא כותב : בימי חכמי התלמוד היו מעשנין את הפירות . וענין העשון הוא שהיו נותנין פירות המתיבשין כגון תאנים ותמרים וערמונים קלופים והדומים להם מפירות שאין בהן קליפה או שהוסרה קליפתם . שאחרי יבשותן היו פורסין אותן על גבי מחצלת נקובה נקבים נקבים מונחת על גבי יתדות, והיו מניחין בקרקע תחת המחצלת מדורה של גחלים וזורקים עליהם אבק בשמים . והיה עשן הבשמים עולה לפירות דרך הנקבים וריחן נקלט בהן . ועשון זה יש בו מלאכה, אם כבוי אם הבערה . שתחלתו מכבה שאבק הבשמים בשעת זריק...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן