284 | ריח שדה 5 רבי אברהם פורטלאונה, שחי באיטליה המוסלמים ייחסו את מוצאה לדג או ללווייתן . במאה ה- ,16 מציין כמה סברות לגבי טיבו ומקורו של ה״אמברה גריסיאה״, כנראה אמברה אפורה : א . זרע המצוי לפעמים בבטנו של לווייתן ( באלינה ) ; ב . מקורו של החומר בפירות של אילנות הנופלים לים בעקבות הרוח ; ג . סוג של אדמה או טיט בצורת גושים המצוי באיים שבימים ; ד . חומר ריחני ( בלשונו : נפט ) , הנפלט בצורה נוזלית ממעיינות מיוחדים בקרקעית הים . במגעו עם המים או האוויר הוא מתקשה ונאכל לעיתים על ידי לווייתנים המחבבים אותו בשל ריחו הנעים . אם הציידים יפתחו את בטנו בטרם יתעכל הנפט הם יזכו לכמות גדולה של בושם, אך אם החומר ייפלט אל חופי הים הוא יצטבר בכמות קטנה ואף ייאכל על ידי העופות . פורטלאונה תומך בזיהוי האחרון ואף מנסה לשכנע באמיתותו . ברם ברור שאין לדברים יסוד מדעי מוצק ( ראה 6 לעיל ) והם מבוססים על השקפות פסידו-מדעיות שרווחו בתקופתו . בספרו ״תולדות הארץ״, שראה אור בוורשה בשנת 41 ,1 מכנה יוסף שיינהאק את הלווייתן הראשתן ״תנין פאטפיש״ או ״בעל ראש גדול״ . הוא מציין מסורות נוספות שרווחו בקרב חכמי הטבע הקדמונ...
אל הספר