חלק ב : בשמים ממוצא צמחי | 247 קערת פירות המכילה תפוחים ( אולי אגסים ) וענבים . פומפיי לפני שנת 79 לספירה From : House of Julia Felix, Pompeii כאמור לעיל, התפוח מתואר במקורות העתיקים כפרי מאכל טעים וכבושם . בעקבות כך רואה רבי משה אלשיך ( מהר״ם אלשיך, צפת 0 - 9 לערך ) בתפוח סמל לשלמות שכן הוא מזין את הגוף, מחד גיסא, וריחו הייחודי מזין את הנשמה, מאידך גיסא . בפירושו לשיר השירים ז, ט מסביר אלשיך כי המשורר ממשיל את ריח אפה של הרעיה דווקא לתפוח בשל משמעות סמלית זו : ״׳וְרֵיחַאַפֵּךְכַּתַּפּוּחִים׳ – שאגב ריח הטוב גם בו טוב טעם . וגם לא יבצר ממך מאכלה שהיא הנאה לנפש, כריח התפוח 9 יוצא שהוא דבר שהנפש נהנית ממנו וגם לגוף שהוא טוב ממשיי כאכילת התפוח״ . אפוא כי בניגוד לפה וחוש הטעם המייצגים את החומריות, האף וחוש הריח מייצגים את הנשמה ואת עולם הרוח . מחברו האנונימי של ספר המוסר הקבלי ״חמדת ימים״ ( א״י, המאה ה- ) המליץ לברך בטקס ההבדלה שבמוצאי שבת על תפוח או על אתרוג כאשר הדס, המועדף לכך, אינו מצוי . המחבר מוסר כי כך נהגו בארצות אירופה הקרות שכן בארצות הללו הדסים ואתרוגים אינם מצויים, אך התפוח הנמ...
אל הספר