236 | ריח שדה בתים ועסקים בתחילת השנה בכנסייה היוונית אורתודוקסית באמצעות הזלפת מי ריחן ( Agiasmos ) היא פרקטיקה קדומה והיא מקובלת 0 בכנסייה זו עד היום . ברכת הריחן כבר בראשית הדברים חשוב להדגיש כי ״ריחאן״ במקורות ההיסטוריים, הן של יהודי ארצות המזרח והן של המוסלמים, הוא שם קיבוצי לצמחי בושם שונים ושם פרטי לריחן הבזיל . מכאן, שיש מקורות שקשה לדעת בוודאות באיזה צמח בושם מדובר, אלא אם כן הוא מופיע בשם בזיליקום או שיש בתיאורו נתונים על המורפולוגיה או על תכונות הצמח . אציין גם שמיני הריחן לא היו מוכרים ליהודי מרכז אירופה וצפונה . צמח זה לא נטל חלק בתרבות המטבח ובעולם הבשמים שכן אין הוא גדל בארצות קרות . ברכתו של ריחן הבזיל הוזכרה לראשונה במקורות ימי-הביניים . רבי אברהם בן הרמב״ם, שחי ופעל במצרים במאה ה- , מונה את הריחן עם עשבי הבושם הידועים . בחיבורו ״ספר המספיק לעובדי ה׳״ הוא כותב : ״וכלמא יכון עשבא כאלריחאן ואלבנפסג ואלנרגס אלברי ונחוהא יבארך עליה בורא עשבי בשמים״ . תרגום : וכל מה שהוא עשב, כגון ריחן, סיגל ונרקיס בר וכדומה מברך עליו בורא עשבי בשמים . רבי ישעיה בן ר׳ אליהו דיטראני ( איטליה...
אל הספר