220 | ריח שדה ציפורן הקרניפול אינו נזכר בספרות ההלכה טרם העת החדשה, אף שהיה ידוע בעולם הישן . הוא נזכר בחיבורי הלכה של חכמים בארצות הלבנט, כגון ארץ ישראל וטורקיה . שימושיו העיקריים היו לריח ולנוי, אך לפי עדותו של רבי אברהם בן שמואל מיוחס, מחכמי ירושלים במאה ה- , הכינו מעלי הכותרת מרקחות מתוקות . ברכת ציפורן הקרניפול בשל המחלוקת הקדומה על הגדרת צמחי ריח כמין עץ או כמין עשב הוצעו לציפורן כמה ברכות . רבי חיים בנבנישתי, מרבני איזמיר במאה ה- , מונה את הציפורן עם רבי דוד עראמה בפירושו הפרחים ״שגזעם מחליף״, היינו הנחשבים לעשבוניים . למשנה תורה לרמב״ם זיהה את הקלאויליינה עם ה״שושנה״, שהרמב״ם קבע שברכתה אולם נראה שהרמב״ם התכוון לשושן הצחור . פוסקי ארץ ישראל ״עצי בשמים״ . במאה ה- , החיד״א והרב מיוחס ב״ר שמואל קבעו אף הם שברכתו ״עצי בשמים״ . נראה שהפסקים הללו מתבססים על העובדה שהציפורן הוא צמח רב-שנתי המעוצה בחלקיו התחתונים . רבי חיים בן עטר ( מרוקו וארץ ישראל, המאה ה- ) סבור שיש לברך על ״קרונפל״ ״עצי בשמים״, שכן גבעולו קשה כעץ ויש לדמות אותו לנרקיס דגינוניתא . הוא מספר כי שאל אנשים המכירים את הצ...
אל הספר