218 | ריח שדה הסחר והשימוש בזרעי המחלב כרכיב בתעשיית הסבונים נזכרים בספרות של ימי- הביניים . המחלב ( במקור : מחאלב ) נזכר בתעודות סוחרים בשליש השני של המאה לפי עדותו של אלבירוני ( 9 - 0 ) הוא שימש לייצור סבון ה- באזור הים התיכון . 9 ליאונרד ראוולף, שערך מסע על פני סוריה, עיראק לשטיפת ידיים בשל ריחו הנעים . 0 וארץ ישראל בשנת , מדווח כי בסוריה שימשו הזרעים להתקנת כדורי סבון ריחניים . ברכת המחלב רבי חיים קורח, מרבני העיר צנעא המחלב ידוע בתרבות של תימן כחומר בושם ומרפא . במאה ה- 9 , קובע שברכתו ״עצי בשמים״, אף שהזרעים הם חלק גנרטיבי נאכל . למעשה גם פרחיו הלבנים של המחלב ריחניים, אך בהקשר זה נראה שכוונתו דווקא לזרעים . וכך הוא כותב : ״מצאתי בנוסח התכאליל של קדמונינו נע״ג [ נחלו עדן גן ] וזה לשונם, ברכות הבשמים מתיל עוד אלטיב [ = עץ הבושם ההודי ] [ . . . ] ואלקרנפל [ = איגנית הציפורן ] וגוז אלטיב [ = מוסקטית ריחנית ] ואללבאב [ והוא אלמחלב ] עצי בשמים״ . הרב קורח מזכיר את המחלב בשמו הערבי-תימני ״אללבאב״ . ההוספה של השם הערבי מחלב בסוגריים מרובעים היא של הרב יצחק רצאבי המביא את עדותו, ויסודה ב...
אל הספר