166 | ריח שדה מינים של נענה . מימין : Mentha piperita , משמאל : Mentha rotundifolia ברכת הנענה ברכתה של הנענה לא הוזכרה בכתבי חז״ל ובספרות הראשונים . בחיבורי הלכה של פוסקי המזרח הועלו כמה הצעות לברכת ריחה של הנענה . החכם הירושלמי רבי יעקב חאגיז ( 0 6 - 6 ) סבור שברכתה ״הנותן ריח טוב בפירות״ . וכך הוא כותב : ״המינתא שקורין בערבי נענ״ע הוא מין ירק שאוכלין אותו כשהוא חי לעורר תאות המאכל ויש 0 הנענה לו ריח טוב ולא ראיתי שמברכין עליו אלא עשבי בשמים ולא ידעתי למה״ . מתוארת כצמח מתאבן הנאכל חי כתוספת למאכלים . המנהג שרווח בירושלים היה לברך עליה ״עשבי בשמים״, כנראה בשל רכותם של העלים . לדעתו של חאגיז הברכה הראויה לנענה היא ״הנותן ריח טוב בפירות״, שכן אף על פי שהעלים הם איבר וגטטיבי, הואיל והם נאכלים יש להחשיבם כפרי . סמוך לתקופתו של הרב חאגיז הועלתה לדיון ברכתה של הנענה בחיבוריהם של רבני מצרים . רבי אברהם בן מרדכי הלוי, ראש רבני מצרים בקהיר ( 0 6 - ) , סבור שאין לברך על הנענה כלל, שכן ריחה אינו חביב על בני מקומו . אך הוא מוסיף ששמע ניתן להסביר את שבאשכנז ריח הנענה נחשב לנעים והאשכנזים מברכים ע...
אל הספר