156 | ריח שדה שימושי המור שרף המור הוא אחד מחומרי הבושם, הקטורת והמרפא הבולטים ביותר בעולם העתיק . הוא מופיע פעמים רבות בטקסטים ובממצא הארכיאולוגי של אזורנו . במצרים העתיקה המור נזכר בתנ״ך כרכיב בשמן המשחה הוא שימש לריפוי, לקטורת ולהכנת תמרוקים . למשיחת כלי המשכן והכוהנים, כבושם להתקשטות נשים, לפיתוי מחזרים ולקטורת ריחנית . חז״ל מנו את המור בין סממני הקטורת של המקדש, אף שלא נזכר במפורש ברשימת שמן מור שהונח בצלוחיות או בלגינין נתלה על חופת חתנים הרכיבים שבתורה . וכלות בליל הכלולות . במסכת שמחות פ״ח, ה״ב נמסר : ״עושין חופות לחתנים ולכלות [ . . . ] אלו דברים שתולין בהן, אגוזים שלא הביאו אוכל, ורימונים שלא הביאו אוכל, 6 גלוסקאות שלא הביאו אוכל, ולשונות של ארגמן ולגינין וצלוחיות של שמן המר״ . הקישוטים של חופת הכלולות של הקדמונים כללו פירות אסתטיים ( רימון ) הנשמרים לאורך זמן, סרטים צבעוניים ( ארגמן ) ובושם המור . יש להניח כי מכלי האיחסון של הבשמים לא היו פקוקים וכך יכלו להפיץ ריחות נעימים . 8 המור מתואר בספרות חז״ל כבושם יוקרתי ומוביל הנחשב ״ראש לכל מיני בשמים״ . השימוש במור או בשמן שהותקן ...
אל הספר