110 | ריח שדה במהלך הדורות זוהתה הקִדָּה שבמקרא עם צמחים שונים, ובכלל זה עם הזנגביל . רש״י, רמב״ן ואבן עזרא זיהו בביאורם לשמות ל, כג - כד את הקידה עם הקציעה, היינו 8 רבי יצחק ב״ר מלכיצדק ( ריבמ״ץ, 090 - 60 לערך ) מסימפונט ( Siponto ) קינמון . 9 גם שבדרום איטליה זיהה את הקידה הלבנה הנזכרת במשנה לגבי דיני כלאיים כקושט . הרמב״ם ( 8 - 0 ) הציע שהקידה הנמנית בין הסממנים של שמן המשחה ( שמות 0 ל, כד ) היא הקושט ( ראה ערך ) . רבים מחכמי אירופה זיהו את הקידה עם הזנגביל, וניתן לראות בכך מאפיין של מסורת זיהוי מקומית . המהרי״ל ( גרמניה, המאה ה- ) בהתייחסו לאופן הכנת החרוסת בליל הסדר מציין שיש להכינה במרקם דומה לטיט ששימש את בני ישראל בעת עבדותם במצרים . הטיט הכיל תבן, ולכן יש לערב בעיסה חתיכות של ״קידה, המהרי״ל לא זיהה את הקידה עם הקינמון, ומסתבר שכוונתו קינמון ושאר בשמים״ . לזנגביל . בחיבורים מאוחרים יותר זוהתה הקידה במפורש עם הזנגביל . במסגרת דיון בסממני הקטורת וזיהוים כותב ר׳ יהושע פלק ב״ר אלכסנדר כ״ץ שחי ופעל בפולין ובליטא ( 0 - 6 ) , תלמידם של המהר״ל והמהרש״ל : ״וקציעה – היא קידה ובלשון וכך מ...
אל הספר