86 | ריח שדה דומיננטי והשימוש בו היה בעיקר בארצות המזרח ובתימן . בשנת תשל״ו פרסם רבי יוסף קאפח ( תימן וישראל, 7 9 - 2000 ) צרור של איגרות המלמדות על קשרי מסחר בין יהודי הודו ויהודי תימן ובבל . באחת האיגרות נמסר כי ההל הובא מהודו לתימן על ידי סוחרים יהודים ואף רבי יחיא צאלח ( מהרי״ץ ) שחי ופעל בעיר צנעא במאה ה- 8 היה מעורב בקשרים מסוג זה . מהרי״ץ ששימש סמכות רוחנית ליהודי הודו נהג לשלוח לידידיו בהודו קפה וצימוקים לשם הכנת יין ( בהודו קשה להשיג יין ענבים לקידוש ) 4 הרב קאפח מציין כי שמו הערבי של ההל הוא בתמורה לתבלינים ובשמים ששלחו לו . 5 ברם, השם ״פעפועין״ אינו מקובל ״קאקלה״, ובשווקים היום הוא מכונה פעפועין . כבר היום ומקובל לכנותו ״הל״ או ״קרדמון״ . לפי עדותו של רבי יעקב ספיר שביקר בתימן במאה ה- 9 השימוש בהַיְל ( כך במקור 6 במטבח התימני משמש ההל להעשרת לפי העגה של בני תימן ) לתיבול היה מרובה . הארומה של קפה המותקן מהפולים או מהקליפות ( קישר, قِشْر ) . וכסממן מרפא בארון 7 התרופות המקומי . ברכת ההל 8 רבי יחיא צאלח ( מהרי״ץ ) , מחכמי צנעא במאה ה- 8 , קובע שברכת ההל ״מיני בשמים״ . ברם, לא ...
אל הספר