58 | ריח שדה היהודים משום חוקות הגויים : ״אנו אוסרים את ההתברכות במים בתחילת השנה הנוצרית או את ההתברכות בשמן האפרסמון ( במקור : דהן אלבלסאן دُهْن البَلَسَان ) או הרחיצה בבאר האפרסמון ( במקור : ביר אלבלסם بِئْر البَلْسَم ) שבמצרים במגמה להתרפא או להתברך, משום שזה מהמפורסמים שבחוקות הנוצרים שהם עובדי עבודה זרה 6 וכלול בתוך דבריו ׳ובחוקותיהם לא תלכו׳״ . בקרב הנוצרים מקובלים שני טקסים הכרוכים במשיחה בשמן הנחשבים כצינורות לחסד ולברכה, ומסתבר שרבי אברהם מתכוון דווקא לראשון שבהם . הראשון הוא סקרמנט האישוש ( confirmatio ) , היינו טקס משיחת המצח של ילדים בשמן מבושם לאחר הטבלתם המאשר את כניסתו של הילד לחיק הנצרות . הטקס השני הוא סקרמנט המשיחה האחרונה ( בלטינית extrema unction ) , משיחת חולים במחלות קשות בשמן קודש מתוך תקווה שהמשיחה תרפא אותם, או לגוססים כצידה אחרונה לדרך . הכוהן מגיע אל מיטת הגוסס, שומע את וידויו האחרון, מעניק לו את לחם הקודש ומושח 7 איברים שונים בגופו בשמן . 8 על הנוסע רבי משולם מוולטרא ( 48 ) מדווח על גידול האפרסמון במצרים . גידולו בערב הסעודית מדווח רבי אברהם פורטלאונה במאה ...
אל הספר