חלק ב : בשמים ממוצא צמחי | 51 6 רבי ישועה שבאבו ( מצרים בפסח, ויש להניח כי השרף תרם לריחה הטוב של המצה . וצפת, 670 - 740 ) מוסר שהרחת שרף של אלת המסטיק הייתה פעולה נדירה בקרב בני קהילתו : ״מעולם לא ראינו מי שיטול בידו מעט מצטכ״י להריח״, ברם במקומות 7 ייתכן כי נמנעו מהרחת שרף אלת המסטיק בשל שהדבר מקובל יש לברך על השרף . היותו חריף למדי או משום שעיקר שימושו היה למטרות מרפא . רבי אשתורי הפרחי ( ארץ ישראל, המאה ה- 4 ) מוסר שקיבל מאביו רבי משה הפרחי שה״קטף״ הנזכר במשנה בשביעית פ״ז מ״ו הוא ״מצטכא״, דהיינו אלת 8 זיהויו של ה״מצטיכי״ ( או ״מסטיכי״ ) שבספרות חז״ל עם אלת המסטיק המסטיק . 9 ברם, רש״י שחי ופעל בצפון צרפת במאה מקובל על רבים מפרשני ימי-הביניים . ה- זיהה אחרת . את המונח התלמודי ״מוסתקי״ הוא מזהה עם האשוח ( הסוג Abies ) , 0 שעושין הימנו זפת וקורין אותו וכך הוא כותב : ״מוסתקי – שרף של עץ שקורין שף וריחו דומה לריח לבונה ובלשון ערבי קורין אותו מוסתק״י ומדבקין בו ריישינ״א 2 האשוח הוא עץ מחטני ירוק-עד בעל שרף ריחני . על אף שרש״י מזכיר קערות חרס״ . את שמה הערבי של אלת המסטיק כוונתו לאשוח הנפו...
אל הספר