חלק ב : בשמים ממוצא צמחי | 41 המקראית ( שמות ל, לד ) . הזיהוי המקובל על חוקרי זמננו שמדובר בחומר ריחני המופק 6 ממכסה קרני של חילזון המצוי בים סוף ובאוקיינוס ההודי . בתרגומו למקרא זיהה רב סעדיה גאון ( המאה ה- 0 ) את אשכול הכופר שבשיר 7 בפירוש המיוחס לנטרונאי גאון שפרסם השירים א, יד עם הציפורן ( ״קרנפול״ ) . ב״מ לוין מזוהים חלפי דימא עם איגנית הציפורן : ״חלפי דימא בלשון רומנים שפיגא 8 ברם, לא מצאתי חכמים נוספים שאחזו בזיהוי זה . רש״י ( צפון ויש אומרין גירופלו״ . צרפת, המאה ה- ) מתאר באופן הבא את השחלת שבסממני הקטורת ואת אופן התקנתה לשימוש : ״שחלת מתרגמ׳ [ ינן ] טופרא, והיינו צפורן שפניו חלקות כציפורן של ידים [ . . . ] שמשפשפין בה [ בבורית כרשינא ] את הצפורן שהיא שחורה כדי שלא 9 כוונתו כנראה למכסי החילזון שיש לנקות היטב מהשיירים תשחיר שאר סממנין״ . האורגניים הדבוקים בהם . בפירושו למשנה בשביעית פ״ז מ״ו מזהה הרמב״ם ( המאה ה- 2 ) את הכופר עם החנא, היינו הכופר הלבן . הוא מציין שיש שזיהו את הכופר עם איגנית הציפורן ( אלקרנפול ) , וכוונתו לרס״ג, אך נראה שהוא מתנגד לכך . איגנית הציפורן זוהתה עם צ...
אל הספר