שיח ואתוס : עיון בספר ׳חוקי הנשים׳ | 243 בזה הזמן יימצאו חלק מהנשים מורגלות בלשונם לקלל בניהם, בזמן אשר יחנכום וייסרום, או בעת שירגיזום ויכעיסום, ודבר זה חטא נורא ואסור להם . ואם תדע האישה, הנזק שתגרום בקללותיה, הייתה גוזרת לשונה ותופרת פיה, היות ויש מלאכים בשמים, המעלים כל מלה ומלה, ומבקשים פעולתה ופקודתה . והבורא הרחום, מרחם על בריותיו, ופורש צלו עליהם מפני רוע לשונם, כדי שיתקיים האדם בזמן, ולא יהא נאבד . אבל נשים, לא בכל זמן יהא שלום לבהמה מפי האריה, ולא בכל שעה תינצל הכד חרס מהשבירה . כן זו האישה, לא בכל שעה תהיה ניצולת מפה השטן וקטרוגו, ואם תצא בשלום ינוכה מזכויותיה, המעותדות לה בעולם הבא . ועוד יש קללות המשפיעות עליהם לדורותיהם, ויש שיזיקו לבני בניהם . כמו שראינו ושמענו באבימלך שקילל שרה זקנתינו, והשפיעה קללתו אחר שנים על בנה . וכן יואב נתקלל מדודו, וחזרה הקללה על בן דודו, ונחלק לזרעו . לכן אסור לכם לזלזל בלבבכם הקללות, כי ייתכן וישפיעו אחר ימים ושנים, בנמצאים או בבנים . אישה אחת, חלה בנה חולי רב, נכנס אצלה גדול החכמים, ובכתה בכי רב לפניו, כדי שירחם ויתפלל עליה, לפני ה׳ ישתבח וית...
אל הספר