218 | סיפורי הרב יוסף חיים מבגדאד ולהוי כעפרא דארעא׳ ( שם ) . המעבר מן המשל אל הנמשל הוא מיידי . מדבריו משתמע שהירח מייצג את הדרשן, המקהיל קהילות ודורש בפני ׳בני אדם׳, ואילו הנכבד המתלונן הוא ׳הכלב הנובח׳, או ׳הכלב המת׳ . ואם אתה חושש פן ישמעו דברי הכלב המת הזה לבני אדם, ויתרשלו לבוא לבית הכנסת לשמוע הדרשה מפי הדרשן . דע, כי האדם אשר מנהגו לבוא לבית הכנסת לפרקא [ לדרשה ] לא יתכן לעזוב את מנהגו הטוב, ולא יחדל מפני קול דברים של הכלב המת הזה [ . . . ] יתר המסמנים במשל אינם זוכים לפירוש המסומן שלהם, למשל : הכוכבים שהם כנראה תלמידי החכמים הסובבים את הרב ודואגים לכבודו, או 'הירח המצויר' – ההשתקפות בנהר הגדול והרחב ( רמז אולי לבגדאד היושבת על גדות החידקל ) . המשל משקף את עמדתו של הדרשן כלפי השאלה מהי מציאות . במישור האחד קיימים בני האדם העומדים מול הירח וניזונים ישירות מאורו, במישור האחר הכלבים הנובחים אל מול בבואת הירח המשתקף על פני המים . המישור הראשון עוסק בעיקר, והשני – בטפל . תפיסת הדרשן רומזת אפוא לכך שפעולות המחאה ה׳משכיליות׳ אין בהן כדי להבהיל, כיוון שמושא ההתייחסות שלהן חסר ממשות ולמ...
אל הספר