ב. תהליכי חילון והשתקפותם בדרשה

210 | סיפורי הרב יוסף חיים מבגדאד 3 התשע-עשרה ובשליש הראשון של המאה העשרים : ׳מודרניזציה בלי התבוללות׳ . בין הסיבות לכך שהמודרניזציה התנהלה ללא משברים מנה אייזנשטדט את העובדה ההיסטורית שבעיראק, בניגוד לקהילות צפון אפריקה, לא היה שלטון קולוניאלי שהיה עלול לגרור את היהודים להתבוללות . היהודים היוו קולקטיב דתי לאומי שלא נטמע בקולקטיב הרחב, ומשום כך יכלו תהליכי המודרניזציה להיכלל במסגרת המקובלת של חיי הקהילה היהודית הקיימת, שקיבלה ב׳טבעיות׳ את מסגרת ההלכה . חדירת החינוך המודרני התבצעה באמצעות בתי הספר של כי״ח . בתי הספר לבנים שהוקמו בשנת 864 ובתי ספר לבנות שהוקמו רק בשנת 894 היוו גורם עיקרי 4 בן-נאה מציין שקהילת יהודי בגדאד פנתה ביוזמתה לחברת כי״ח ל׳התמערבות׳ . בשנת 864 בבקשה לייסד בה בית ספר, ולא כפי שסברו חוקרים בעבר, שהדבר נעשה 5 נראה שהרב שלמה בכור ביוזמת יהודים אירופאים שהיגרו לעיר סביב שנת 850 . 6 בניגוד לעמיתיהם במזרח אירופה, חוצין היה גורם מכריע ומשמעותי בפנייה לכי״ח . רוב רבני בגדאד לא ראו במודרניזציה ובחינוך המערבי איום . הרהביליטציה שניתנה למוסדות החינוך המערביים על ידי הרב סומך...  אל הספר
הוצאת אוניברסיטת בר אילן