206 | סיפורי הרב יוסף חיים מבגדאד החוקרים היום את ימי הביניים והתקופה המאוחרת יותר על ערך הדרשות כמקור 5 לדעתו, מתחזקת התפיסה הסוברת שהבימה עליה דרש הדרשן שימשה היסטורי . לעיתים כמראה הטובה ביותר לאירועי התקופה . אולם במעבר מן הדרשה בעל פה לדרשה בכתב צמצמו הדרשנים, ולעיתים אף ביטלו, עניינים שהיו קשורים לבעיות הזמן והמקום, כדי להתאים את עצמם גם לדורות הבאים . עם זאת, ספרשטיין מעיר כי 6 סיבה נוספת עדיין נשארו דרשות יהודיות שהגיבו על מאורעות היסטוריים בני זמנן . להיעדרו של מידע היסטורי בדרשות היא העובדה שהדרשה כאירוע היגודי נמסרה לקהל מסוים במקום ובזמן קונקרטיים, ולכן לא פירט הדרשן דברים שהיו ידועים לקהל שומעיו . למרות ההסתייגויות הללו עדיין קיים ערך היסטורי לא מבוטל לפרטי המידע המשוקעים בדרשות, גם אם לא רבים הם . יוסף הקר הבחין בין מושא מחקרם ומבוקשם של חוקרי המחשבה והספרות, לבין זה 7 בעוד הראשונים מחפשים הישגים פואטיים של ההיסטוריונים של החברה והתרבות . ואינטלקטואליים, מבוקשם של ההיסטוריונים הוא בראש ובראשונה לתאר את מצב החברה . ההיסטוריון המודרני חותר לגלות באמצעות הדרשות את האווירה הת...
אל הספר