180 | סיפורי הרב יוסף חיים מבגדאד סיפור המעשה וההקשר הדרשני מעשה בערבי שהנחיל לבניו שבעה-עשר גמלים וציווה שלאחר מותו לא ימכרו את גמליו, אלא יחלקו אותם חיים באופן שהבכור ייקח מחציתם, השני ייקח שליש והשלישי ייקח תשיעית . לאחר מות האב טען הצעיר שהצוואה בטלה, יען כי לא ניתן לחלק שבעה-עשר גמלים חיים למחצית, שליש ותשיעית . בעוד האחים נבוכים בא זר רכוב על גמל ואמר לבנים שאביהם נתן לו את הגמל בתנאי שלאחר מותו יביאו אליהם כדי שישתמשו בו עם שאר הגמלים . הוא יעץ להם שהבכור ייקח את כל הגמלים וכן את הגמל שלו, יחד שמונה-עשר גמלים, ישתמש בכולם וכעבור חודש ימים יברור וייקח מחצית ( שמונה-עשר חלקי שתיים, דהיינו תשעה גמלים ) , כפי שכתוב בצוואה, וכן הלאה, האח השני ייקח שוב את הגמל הנוסף עם יתר הגמלים, ישתמש בכולם וכעבור חודש יברור שליש ( משמונה-עשר, דהיינו שישה גמלים ) , וכן לגבי האח השלישי ( תשיעית משמונה-עשר, דהיינו שני גמלים ) ואז יחזור הערבי הזר וייקח את הגמל הנוסף המיותר, ובאופן זה תתקיים החלוקה על פי רצון האב . נציין כי דמותו של הזר ( הכוהן הערבי במקור או חברו של האב בגרסת הרב ) משמשת כדמות של סוכן ...
אל הספר